פסק-דין בתיק תא"מ 5728-01-11

תובענה שטרית לתשלום סך נומינלי מצטבר של 23,500 ש"ח על-סמך חמש המחאות.

1.       התובעת עוסקת בשיווק ומכירה של ציוד ומוצרי צילום מסוגים שונים. הנתבע עוסק בצילום אירועים ובבעלותו חנות למכירת דברי צילום, כהגדרתו [סע' 4 לתצהיר הנתבע נ/2]. אין חולק על כך שבין הצדדים התקיים קשר עסקי בגדרו הזמין ורכש הנתבע סחורה מן התובעת (להלן הסחורה). 

2.       במהלך קשריהם של הצדדים ובגין סחורה שמשך הנתבע מהתובעת מסר הנתבע לתובעת את חמש ההמחאות שעליהן נסב ההליך. כול ההמחאות נמשכו מחשבון הנתבע בסניף טול כרם של Jordan Commercial Bank לפקודת התובעת; סכומי ההמחאות נעו בין 3,500 ל- 8,000 ש"ח ומועדי פירעונן בתאריכים שונים שחלו בחודשים נובמבר ודצמבר 2007 (להלן ההמחאות). מן ההמחאות נחזה שהן חוללו בהיעדר פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק להן בחשבון הנתבע.

3.       התובעת הגישה את ההמחאות לביצוע. הנתבע התגונן בטענה אחת ויחידה: לשיטתו הוסכם שלאור היקף רכישותיו תיערך בין הצדדים בסוף כול שנה התחשבנות בגדרה יזכה להנחה בשיעור 5% מסך כול הסכומים ששילם לתובעת עבור רכישת סחורה באותה שנה, כשסכום ההנחה ישולם לו בהמחאה לפקודתו או בסחורה נוספת. לאחר שההמחאות דנן הוחזרו בידי הבנק ומאחר שלא נערכה התחשבנות הוסכם בין הצדדים שחלף ההתחשבנות יופטר הנתבע מתשלום סכום ההמחאות והן תוחזרנה לו. הנתבע יחס את ההסכמות שעליהן נסמכה הגנתו לשניים מעובדי התובעת, מר אמנון גבע ומר מוריץ קליינמן [סע' 2 ל- נ/1].

4.       לנתבע ניתנה רשות להתגונן בהחלטת כב' הרשם מיום 13.6.2011. ביום 10.6.2012 שמעתי את עדות הנתבע, עת נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. הנתבע ויתר על חקירת עדי התובעת, גבע וקליינמן הנ"ל, על תצהיריהם [עמ' 7 לפרוטוקול]. לבקשת הנתבע ניתנה לו הזדמנות לסכם טענותיו בכתב; הלה נמנע מהגשת סיכומיו במועד שנקצב לכך ובכך ויתר על הגשתם [החלטה מיום 10.6.2012 בעמ' 8 לפרוטוקול].

5.       לאחר שנתתי דעתי לעדויות שהובאו, למוצגים שהוגשו ולטענות התובעת בסיכומיה מצאתי שיש לקבל את התובענה במלואה ולחייב את הנתבע בתשלום סכומי ההמחאות לתובעת. להלן יובאו הטעמים לכך.

(א)     הלכה למעשה הודה הנתבע בקבלת סחורה מהתובעת ובמשיכת ההמחאות דנן לתובעת עבור סחורה שקיבל. טענת הנתבע כי הופטר מפירעון ההמחאות מכוחה של הסכמה מאוחרת יותר שגובשה בינו לבין נציגי התובעת מהווה לפי טיבה ומהותה טענת הודאה והדחה. הנטל להוכיח את חלקה המדיח של הטענה, קרי קיומו של הסכם בגדרו ניתן לנתבע פטור מתשלום סכום ההמחאות, רובץ על שכם הנתבע; אם לא ירים את הנטל תעמוד הודאתו על מכונה והדין יוכרע לחובתו. אם לא די בכך, חוב הנתבע לתובעת נזכר בהליך בו נקט הנתבע בניסיון לגבש הסדר פשרה עם נושיו [פש"ר (חיפה) 36157-11-11 מגאדבה נ' כונס הנכסים הרשמי; ת/1]. הנתבע אישר שבאותו הליך פורטו חובותיו לנושיו, ואף בכך טמונה הודאה בחוב הנטען בפי התובעת [עמ' 5 לפרוטוקול].

(ב)     הדברים משליכים על היקף המחלוקת העומדת לבירור: " הטוען טענת 'הודאה והדחה' נתפס על הדברים שהודה בהם, ואילו לגבי העובדות 'המדיחות' הנטענות מפיו, נטל ההוכחה מוטל עליו. אם לא ירים נטל זה יינתן פסק-דין נגדו"[אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 82 (מהדורה עשירית, 2009)]. בשל ההודאה הגלומה בטענת הנתבע מעמדו ביחס לטענת ההפטר שבפיו הוא של 'המוציא מחבר'; החוב שבגינו נמשכו ההמחאות שוב אינו שנוי במחלוקת ועל הנתבע רובץ הנטל להראות ולשכנע שהיה זכאי להנחה בשיעור 5% וכי בעטיה של אותה הנחה הוסכם שלא יהא עליו לפרוע את סכום ההמחאות במלואו [ע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ בפסקה 28 (טרם פורסם, 21.4.2010)].

(ג)      הנתבע לא נשא בנטל ולא הצליח לשכנע שהיה זכאי להנחה נוספת בשיעור 5% מכלל רכישותיו אצל התובעת, אף לא בעצם קיומה של הסכמה עם התובעת או מי מטעמה שבגדרה הומרה התחשבנות כלשהי שיש לעורכה בינו לבין התובעת במתן פטור לנתבע מתשלום סכום ההמחאות. עדות הנתבע, הן בכללותה והן בפרטיה, לא הייתה אמינה באופן בולט וגלוי לעין. אף שעיון בהמחאות מעלה שהן הוחזרו בשל היעדר כיסוי מספיק בחשבון ביקש הנתבע לטעון שההמחאות חוללו בשל כך שהחשבון בוטל על-ידו [עמ' 5 לפרוטוקול]. בתצהיר שמסר הנתבע ביום 15.9.2011 בהקשר אחר הטעים שחלה האטה בהיקף הפעילות בעסקו וכי נקלע לקשיים שמנעו אותו לפרוע הלוואה שנטל מן הבנק; בעדותו לפני הכחיש את הדברים וניסה להיתלות בסיבה שונה לקשייו [השוו נ/2 ועדות הנתבע בעמ' 5 לפרוטוקול]. אין בכך כדי למצות את הקשיים בעדות הנתבע, שהייתה דלה ואותות האמת לא נכרו בה. אני קובעת אפוא שהנתבע לא הביא ראיות בכמות ובאיכות הנדרשת כדי להוכיח את טענת ההגנה בה נתלה, קרי שהיה זכאי לערוך עם התובעת התחשבנות נוספת בגין סחורה שמשך, שבגדרה של התחשבנות כזו היה זכאי להנחה נוספת, וכי הובטח לו שחלף ההתחשבנות יהא פטור מתשלום ההמחאות. 

(ד)     חשב התובעת מר מוריץ קליינמן ומנהל המכירות שלה מר אמנון גבע גוללו בתצהירים שנתנו לתמיכת התביעה מסכת עובדתית שיש בה כדי לקעקע את הגנת הנתבע [ ת/2, ת/3]. מדובר בנציגי התובעת שלהם יחס הנתבע את ההסכמה שגובשה עמו ושעל-יסודה הופטר, כך לשיטתו, מתשלום ההמחאות. הנתבע בחר להימנע מלהפנות לעדי התובעת שאלות בחקירה נגדית אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן; על-כן עומדות העדויות שהובאו מטעם התובעת על מכונן וכוחן לא נגרע. הימנעות הנתבע מהגשת סיכומיו במועד שנקצב לכך, שדינה כדין אי-התייצבות לדיון, מעידה אף היא שאין בהגנתו ממש. מאחר שנטל השכנוע בהתייחס לעילת ההגנה שנטענה חל על הנתבע המשמעות היא שיש לדחותה [תק' 157(2) ותק' 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי].

6.       אני מקבלת אפוא את התובענה במלוא סכומה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכומי ההמחאות שהוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ (נתניה) 12-11520-10-7. הנתבע ישלם לתובעת את החוב העדכני בתיק ההוצל"פ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות הליך זה בסך כולל של 7,500 ש"ח ליום פסק-הדין. לסכום זה יתווסף סך של 1,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.6.2011 עד יום פסק-הדין שאותו יש להשית על הנתבע לפי החלטת כב' הרשם בהתנגדות.

7.       הנתבע ישלם לתובעת את הסכום הפסוק תוך 30 יום מן המועד בו יומצא לו פסק-הדין שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין עד יום התשלום בפועל והתובעת תהא רשאית לנקוט הליכים לגביית החוב בתיק ההוצל"פ.

המצאה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ב, 13 יולי 2012, בהעדר הצדדים.